Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 61

«1 זעזועים ירושלם המתוארים אצל הערביים בהתאר היפה »ולד אלמות" *>, הנה דעו לכם כי כאשר יבא אחיאם זה דמתקרי אצלכם "קאואם" אל אחד »מתקיפי הארץ* יתעללו נו.- הלצנים. שבין לקוחות האוצר הוכיחו אותנו׳ כי אין אנו חסים על ממונם של ישראל. הן מדת הארג הדרושה לתלבשת־הכנפית בשביל אחיאם תעלה פי שנים מהדרוש לאחר הקאוואסים השכיחים. מנהלי ופקידי חאוצר היו בדעה אחת עמדי. ההכרה העצמית הלאומית דברה בהם. ע״כ עמדנו נגד כל המלעיגים. המה אמנם חזו בנו נקם בעת שבקשנו בכל החנויות תלבשת מובנה כ מ ד ו של אחיאם ילא מצאנו, אך לעומת זה נקמנו מהם כפלים בראותם את אחיאם שלנו לבוש בבגדי השרד. הם נאלצו להודות, כי נענוע כנפיו הארוכות מטלת עליהם אימה אמיתית. כולם הכירו עתה, כי אחיאם נועד מתחילת יצירתו להיות קאואם להאוצר, עכשיו זכרו, כי עוד ה ר צ ל - בהיותו פה פקח עיניו עליו, נם מדד את קומתו וחקה תמונתו. הנדות רבות נ,סבבו בעיר על אחיאם שלנו, אלה u "ולד אל מות" בני רחל שמתה כעת לדתה.