Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 59

59 זעזועים לפריה זו הלבושה בתלבשת מוזרה זאח, קיראים כארצות הקרם "קאוואם*, משמשים כני אדם אלו אצל צירי הממלכות, אצל נשיאי הרתות ואצל כל הגדולים, כל טי שיש לו "קאוואס* ידוע הוא לגדול, גדול ככור האוצר בעיני הבריות ולכן {תן בו «קאיאס* שתעורחו כפולה: לשמור על "ארון־הברזל• שבתוכו "הקופה* וללמד "דרך ארץ* להטתרשלים לפרוע חובותיהם בזמנם. בהיות האוצר מוסד ישראלי החפץ להוכיח גס לני נם לאחרים בי א נ ו ב ע צ מ נ ו בלי שום עזרת יר יכולים לעשות דכר שלם ומתוקן נמנו כל העומדים ני-טהמגהל ער שומר הפחח- יהודים, מלבד אחד. כלומר: טלכי הקוואם "כעל הבנפים*, כל טענותי בי בכנפים כאלה אפשר לכסות גם את בן עמנו ומוראו וחחתו יהיו על כל, כאלו היה נוי גמור אך שומע לא היה לי, כל ירושלם היתר. נגדי, כולם טענו : קאוואם יהודי 1 הנשמע כזאת מזמנו של אדרינום ועד עכשיו?-. כמעט הייתי ללעג לכל העיר ע*י קנאתי היתרה ייזאת, החרדים פקרו עלי כשביל זה עון "גלוי ראש* של פקירי־האוצר, תואנה בפיו - היו אומרים - שזה נחוץ כשכיל ככור הכריות ובשביל שישמרו לפרע "הקמיאלים* כזמנם, באמת ניחא לו כקלות ראש זו*. החפשיס