Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 16

חח ארץ ישראל 16 לגיח על אחר הסלעים או תל עפת ועם שקיעת החמה שבו העירה. אבל גם להזקנים והזקגות היושבים תמיר כלואים בבתיהם הצרים נמצאו איזה ימים בשנה שבהם טילו בעל כרחם חלק נחל מהיום במקום אויר צח ומבריא, והם: אז יום ליג־בעומר חלבו בו מזריחת החמה וער שקיעת׳ אנשיי נשים וטף זקנים וזקנות צעירים וצעירות מהם רגלי ומהם רוכבים על חמורים א־1 חלקת קבר שמעון הצדיק 0, וגם הזקנים והזקנות שעיקר הליכתם היה רק לשם תפלה ולימור, והרשו להם לשבת אחר גמר תפלתם ולמירם, זמן מה תחת צל אחד העצים .הרעננים להתענג על הדר המבע היפה. - ב> בל ערבי ר״ח וחידש אלול כולו עד יום הבפורים, בימים האלה היו הולכים מעלות השחר עד הצהרים חכירות של אגשים ונשים זקנים וצעירים להשתטח ולהתפלל על ü אז לא היתה עור החלקה הגדולה הזאת, אחוזת עדת היהודים רק שייכת היתה לאחד הטושלימים וכל הנכנס למעיה צריך היה לשלם לכעד החלקה 1 גרוש. ורק אחרי שנים מספר הבינו ראשי העדות את הקלון הניתן נזה על עדת היהודים ויקנו את יכל החלקה הגדולה הזאת בסכום של עשרים אלף פרנק המחצית מעדת הספרדים והמחצית מעדת האשכנזים, ונזה קדשו את ככוד ישראל.