Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 9

9 ירושלם בארבעים שגה האחרונות דמסגד הקירא לתפילת הערב סוגרו חמשת 1) שערי העיר על מסגר אץ יוצא ואין בא ער עלות השחר יום המחרת. ופעם בשבוע סוגרו כל שערי העיר; באמצע היום על משך שעה אח־., וזה היה בצהרים של בל יום הששי 2), ואלו שאחת לצאת מהעיר לפני הצהרים נאלצו לעמיד ולהמתין משך שעה תמימה, ואף על פי שההליכה מהעיר חוצה לה לא היתד, אז גדולה, בכל זאת הסב הדבר הזר, נזק ולא נעימית להתושבים המעטים ולבני ובנות הכפרים. פנים העיר. בעיר פגימה נעשו בהתקיפה הזאת רק שניים קטנים, ברצפת הרחובות באבנים מסיתתית וחלקית u אז היו רק חמשה שערים פתוחים כי .השער החיש" נעשה רק לפני בחמש עשרה שנה, והשער הקטן שבצפון העיר הנקרא באב איל־זאהרא (שער הפרחים) ואצל הלועזים שער הורדום, היה אז סתום באבנים. 2) טעם סגירתם היה על פי מסורה קדומה כי ביום הששי יבא מלך נוצרי ויכבוש את העיר. ומאשר כי נזנהרים של יום הששי ילבו גם אנשי הצבא להתפלל במסגד הגדול העומד על מקום המקדש, לבן סגרו את שערי העיר. והמסורה הזאת שוררת גם ,אצל המושלמים שנשאר הארצות, וגס במארוקו נהגו באיזה ערים לסגור את שעריהם כצהרים של יום השש/