Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. ×›

— כ — אייר. נטבריא נוהגים לספור ספירת העומר אחרי עבור שעה ורביע מהלילה. גס הספרדים המקדימים להתפלל ערב שבת עם שקיעת התמה, בימי הספירה לא יתפללו עד צאת הכוכבים למען יוכלו מיד אחרי ש׳ע לספור ספירת העומר. ובין קבלת שבת לערבית יאמרו פזמונים שונים וביהוד הפזמון הנודע ,בר יוחאי*. בליל י״ד (פסח שני) תעשה הדלקה והלזלא בטיריא על קבר רמבעה״נ ובו ביום א״א תחנון (ולא סליחות של בה״ב ואין מתענין) בכל ערי ארה״ק. ביום ל׳ג בעומר יחוגו יושבי צפת את חג הלילא דרשכ״י על קברו אשר בכפר' מירון, ואנשים לאלפים מקצות אסיא יאשריקא יעלי לחוג את החג הזה. יושבי ירושלם ילכי בו ביים להשתטח ולהתפלל על קבר שמעו; הצדיק ומהם יתרועעו ויתעלסו תחת העציס העומדים בהחלקה הזאת. נ׳ח בו ילכו הרבה מיושבי ירושלס להשתטח על קבר שמואל הנביא אשר בהכשר נב־־סמזאל וילינו שס הלילה, ולמחרתו יתפללו שנית, מפני שיש ספק ביום פטירתו אם הוא טוס נ״ח או כ*ט בו. סיון. בשבוע•־ קוראים בבהכ״נ אשכנזיס־פרושים מגלת רות בברכה על מק־ א מגלת ושחינו כנז׳. בצפת קוראים בבהכ״נ הא׳־״י אש־ לעדת הספרדים בספר תורה המיוחסת להר״י אבותב (ואשר רק שלש פעמים בשנה