Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 178

178 מח ארץ ישראל בידו לגלות את עקני החומה העתיקה■ אך לעת עתה הוכרח להפסיק מפגי החם הגדול- ובכלותו את חפירותיו נפרסם את התגליות׳ וביחוד הנוגעות לדברי ימינו בהלות הבא. מלבד התועלת הרוחנית שקבלה ארץ ישראל מהנדיב המצוין הזה«זנתה להשיג גם תועלת גשמית, בי בדרך מקרה בהיות מר יעקב שיף במצרים סר גם לארה״ק ויעל ירושלימה וישהה בה כששה ימים׳ ,בשלשת הימים הראשונים שם לבו לתבונת הארץ וקדמוניותיה, ושלשת הימים* האחרונים הקדיש לירושלים החדשה ויבקר את מרבית בתי החנוך והחסד אשר בה■ ויתענין למצבם ולמצב העדות ואת בלם העניק בידו הנדיבה■ (אף לאלה שלא הספיק לבקרם רק שגידע לו ערפם מאנשים נאמנים), ובשני הימים פזר לירושלם, <ביחד עס הגמנסיה ביפס יותר מארבעים אלף פר׳ ואין ספק בי מעתה יהיה מר שיף יותר שלוב ומחיבר לארץ אבותינו ויתענין במצבה הבללי; ולפי דבריו פה לא מן הנמנע הוא כי שוב'ישוב לראות ביחיד את ארץ אב־תיני ולהתחקות היטב ער מצבה החמרי והרוחני ואז תקוה גדולה נשקפת לארצנו מאיש בעל רוח כביר בזה, וביחיד עתה אחרי נתינת הקונסטיטוציה שיש בארצנו מקום רחב לעבירה ולמעשה. ועל הנדיב והנעלה המצוין הזה נוכל לומר •מר יעקב שיף מחייב את העשירים".