Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 168

הםינריקט ע*י יק״א׳ אבל רגלים לדבר שבעתיד קי־וב מאד כבר ימצא העסק על מדרנד. בזי שיהיה ח־ נישא את עצמי לנשיי. חפץ אני לקוית שבצותא חרא עם ההתפתחית החמיית של העסק תלך גם ההתפתחות המוסרית של בעלי-העסק ולא יהיו בהולים שיב על בל תמיכה יקאי״ת לצרך או שלא לצרך, ונם לא יהיו דוחפים את עצמם כלם רקכל משרות בעסק בשעה שהקמיץ בהוצאות הוא כל בך נחוץ בשביל התפתו־וות־ העסק, והעבודה בכית היא כל נחוצה בשביל התפתחות המישבית. ארץ־ישראל הפרדסית נזדעזעה השתא המשכר הפרוסי. "די מאית פרסה על ד׳ מאית פרסה, מפני המשבר הפררסי של הח־ף העבר. ביחוד סכלה מזה פתח־תקוה, פתח־תקו־ שנחשבה ער היום להמביססת ביותר. אולם כל החושב, שהמערות בלבדן גרמי להמשבר איני אלא טיעה. משבר זה בעקרו הרי הוא מסיבב משלשלת ארובה של גידמים וסכות. ראשית- הקפיצה הקדחתנית על הפ־רמים, שקמה פתאם אחרי המשבר הכרמי. סוחרינו הפזוזים, המקדימים תמיד געשה לנשמע, התנפלו על מציאה זו בלי הכסף הנח־ץ ובלי ההכנה הנחוצה. תפוחי־הזהב התרבו טשנה-לשנה באופן מבהיל, אבל אופן המכירה וא־פן ההוצאה לשוק