Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 114

הבמה עומדת תמיד באמצע בית הכנסת וחזן קבוע עובר תמיר לפני התיבה, אע*פ שכל אחר מהם יכול למלאות משרת חזן, ובן כל קרוא לתורה מחויב לקרא בעצמו בתורה הפרשה שלו, וכמעט כלם בקיאים• בתורה, וקובעים שעות לתורה ולתלמוד, אחד מקריא• במשנה או בגמרא וש׳ע וכלם קיראים אחריו, הם יכולים לקרא מתוך הספר ישר והפוך, יען כי ספרים יקר מאד אצלם ולכן מונחים ספר באמצע ויושבים בעגול סביבו וקוראים מתוכו. מצוינים הם במנהגיהם, הכנותיהם לחתונה ולברית מילה, פה מצאו להם מקום להוציא את כל ריחם, להתהולל ולשחק ולשמח את נפשם ורוחם השרויות. תמיד בצער׳ בכל שמונת ימי מילה לא פיסקת שירה מפיהם ויש להם שירים מיוחדים*) לברית מילה ונגינות מיוחדות. מנהגי הברי׳ט כמו אצל כל ישראל רק ברב כבוד והדר, כסא של אליהו מקושט מאד בצעצועים,. ומקשטים את הילד מאר, אע»פ שאינם אומנים נחלים. בתור מוהלים, ומשתמשים בכל מני רפואות טפלות- ועד היום יש ביניהם מקיבלים העוסקים• בקבלה מעשית. השמחה היותר יפה והחג היותר נהדר אצלם: *) עי' להלן נחלק השירים.