Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 82

לוח ארץ ישראל 82 אגשים רבים. הוא היה דבי ומנהיג נמלא משמעת מלה זי. קימתו זקיפה, עוניו מאירות ובולטות, ובעת צרה ומצוקה לערתי ירע בבל האפנים להמציא עזרה וישע לעניו. אפם בסיף ימיו קמו בלבולים בעדה• תלטירי חכמים רבים שנלאו לסבל מהנהגתו על שעשה הבל על דעת עצמי ולא שאל בעצת איש. ויעש בעדה זו כאיש העושה בשלו מבלי לשתף איש אתו, ואליהם נלוו עיר אשפסיף וערב רב שעלו אז ירושלימר, לרגלי המרד שהתחולל בממקי רצי, כלם יחד. להסיר מעל צוארו את עד הרב הזה. במשך חדשים אחדים לא ערב איש את לבו להסיר העטרה מראש כמוהר־מ מלכא כי הראש״ל בטוהרי״ש אלישד ז״ל היה מגני. אולם בשנת התרנ״ט. פקע כה הסבלנות של העדה, ובעזרת אנשים נכבדים ובעלי השפעה מכין הכפריים שעזרו מאד בדבר הזה קראו כל המערבים פה אחד*. אין לנו חלק במהר״ט מלכא ולא נחלה בבן יעקב, איש לאהליו ישראל. ויפרץ אז ה־יב בעצם תקפת ולב אנשי הערה חלק בדבר הרבנות, רבם נטו אחרי הרה׳יג נחמן בטיטו, ומיעוטם נשארו נאמנים למהר״ם• טלכא. והמחלקת לא מחלקת קטנה רדתה, כי אם בחזק ותקף כל המריבות והמדנים בין רבנים בירושלם: קנאה, שנאה, תחרות וכי ובו׳ במשך שנתים ימים נצו שתי' הכתות יחד איש