Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 75

75 לתולדות?דת הסערבים בחובתו, כל שבוי לא נעשה בעדה. בשנת התרנ״ב, שהיא בס שנת מותו, מיאנו הספרדים לחדש אותם התנאים בעליהם הסכימו בפשר משנת התרל׳ד, ויעשו בם שנוים. דיה נוסת הפשר החדש, (נדפס בקונטרס הנז׳). להיות כי זה שנים רכות נתיישנו פעה״ק ירושתיו אחינו המערכים יצ*ו ונעשו קהל בפני עצטם ושולחים שלוחים לעצמם, ובענין הכנסות בו‘ עיקו״ח ירושת״ו הנוגעות גם להם להיותם נספחים אל קהל עדתינו היה כינינו ובינם פשר משנת התרל״ד. הנה בעתה עכרו הפרשיות כינינו ונינם וטוית כשטר פשר הגז,. ע״ב לאהכת השלום ולכבוד ירושת״ו הסכמנו ונשתוינו עמהם להתנהג מהיום והלאה עפ״י התנאים אשר נכאר נעה״י העשויים כתנאי כני גנו״ר, ואלו המה: א) מכל יעכנם כקופת נוללינו מקרית חוצות מאמשטרדאם ומכל ערי אירופא דבר נהוג ובלתי נהוג ששולחים נדבותיהם ונדריהם והקדשות קודם מיתה ולאחר מיתה כבל מכל כל הבא מחויל שלא עיי שלוחים כין הנא בהשחדלותינו ובמכתכיגו וכטיליגראפים שנכתוב להם כין הבא מאליו, ינתן ליד מנהלי אחינו המערבים יציו מהם סך ששה עשר למאה והסך ארבעה ושטנים למאה יהיה לנו' עדתינו הספרדים, וכן ממעות הכאות מהקדש השר סיר משה מנטיפיורי זיל והקדש השר קאיץ נסים שמאמר ז״ל, ינתן להם כנהוג עד נה) ואם יעלה כהסכמת כוללות עיקוית להביא הקרן ממקום אשר מונח שם ולתתו כמקום אחר או כקרקע וכיוצא׳ אזי יש להם ג״כ כהכנסה כנגד זכותם שיש להם בקרן׳ והיתה לבאר כי טרם כל ננכה