Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 62

שנה. ויתאכל כל העם על האיש המורם מעם זה אשר רבות טרח ויגע, ויעזב את עדת המערכים כמותו, גדולה חזקה ומגדרה. מלכד ידיעותיו הרחבות בים התלמוד וגדולתו בתורה, היה הרה״ג דוד בן שמעון דל ירא אדהים מרבים, בעל נפש רכה ונדיבה, צדיק וישר, עניו ונוח לבריות, ותיק וחסיד בלב תמים, דבק באלהי ישראל •ובתורת ובכל נפשו זהיר ומתון במעשיו, מקכל את בל אחר בסבר פנים יפות, צער העניים והאביונים נגע עד לבו» ומעולם לא מנע מהם עזרתו החמרית והרוחנית, ויהי מושל צדיק ביראת אלהים ויהי למשל בעדתו, ובכל הגדולות אשד עשה לא גבה לבו ולא רמו עיניו׳ בשלום ובמישור הלך את העם, ויכונן את בסאו במשפט ובצדקה ותאהב אותו עדתו אהבה נצחת. אהבת עולם וישימוהו כחותם על לבם. אין כל פלא איפוא אם מעת מותו ועד היום, שמו ברוך בפי כל בני עדתו וזכרו לא יסוף לנצח מפיהם. ורק בשם "רבי* יכגוהו, וכשעושים הזכרה לנשמתו אז כל אנשי ביהכנ״ם כקטן כגדול יעמדו ביראת הכבוד. אחרי פטירת הדה״ג דב״ש גחלקה העדה לשתים• אחרים רצו בהרה״ג אלעזרהלויבן טובו ואחרים m אחרי הר ה *ג יששכר אצר אף, אולם עד