Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908
- Date
- 1908-01-01
- Page
- Seite 36 (sequence 99)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4789469-6446769--3426-4790904- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
36 לוח ארץ ישראל* תרנ״ו. השכונה הזאת שעומדת ע־ד יפו נבנתה בשנת תרל״ט מחברה של ג״ג חברים (אשכנזים) וע״ש זרי נקראה בשם "אבץ ישראל־ ואח״ב נמברו מרבית בתיה דספררים, והיא אחת טהשכינות היפות והטרוחית. 161■ ביהכ״ג זהרי חמה להמתפללין כותיקין בשכונת מחנה יהודה. נוסד מאת הס שמואל לעווי, חייט מאמריקא בשנת חרם־ו. ביהב־נ הוא בהקוטה הרביעית יפה ומרוח, ולו חלונות בס רוחות, וע־ג ביהכ״ג בנה בעין מגדל הגבוה מקרקע הרחוב 21 מטר והוא המקום היותר גבוה בבל סביבית עה־ק, וגם שעוגי שמש אחדים קבע בבל רוחות ■ הבית, הבל למען ידעו בדיוק את רגע נץ החמה!). לסמיך גאולה לתפלה כמנהג ותיקין. *) בדבר קביעות רגע עלות השחר וזריחת החמה באופק ירושלים עבד לראשונה הרב הגדול ונו' כטוהר״ר יהוסף שוואר־ן ז״ל. ופעמים רבות טאד עלה על ראש הר הזתים ועל הגגות הגבוהים להודע בברור את זטנם, ובשנת חרכ״ה הוציא לאור לוח כזה (ראה תולדותיו בראש ספרר חבוה״א שהוצאנו לאור בשנת חר״ם). ובהזטן האחרון ע^ק בזה הר*ר ובו׳ טוהר״ר דוד שפיטצער מאונגארן והו״ל ספר עם לוחות בשם "נברשת". אבל אין ספק, אם איש טלוטד יעסוק כעת בהמקצוע הזה על הטגדל הנז׳ יוכל לחבר רשימת מעלות השחר ונע החטד. בדיוק.