Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 93

I הכנסו להגימנסיה התירע כבר לבן בעל הבית הבכיר | שעזר לו להבינו אל הבחינות; אך אחרי כן, כשנפל }' בגורלו לשבת אתו יחר על בפסל אחר בבית מדרש, J } התחבר אליו עוד ביתר שאת ויתרועע ככר את בלי ף בני משפחתו ויהי לבן־כית אצלים. כד רעיו היהודים ובפרט בני המשפחה הזאת, כבדוהו מאר בעביר i מעלותיו התרומיות, אך העלמה בת בעד הבית התיחסה אליו עוד בחבה יתרה, כמעט בבר יתר מן המדה; i אכן על דבר זה, שלא גלה לפניהם אף ברמז קל את מקיר מחצבתו, על זה לא יכלו כלם סלוח לו - ואפילו , העלמה בעצמה. וכל עקר שהזטינוהו לחגיגה זו j וישתוקקו שישתתף בה דוקא מתחלתה ועד סופה, היה בתקיה, שעל ידי ההתרגשות הלאומית של המסובים היהודים יעלה להם הפעם להוציא ממנו איזה רמז , עד דבר מקיר מחצבתי; אבל כבר המתינו לו יותר מדי, והפקע סבלנותם, החלו אחדים להתאונן ולהאיץ בי יגשו לסדר את החגיגה בלעדי. י זה כבר יותר מדי חביגו לבורים מירונוביטש! - התאינן אחד הקרואים, ה׳ עמו! כנראה, באמת אינה ■ מעגינתו כל בך החגיגה הלאימית של היהודים... ומאד אפשר, שלא יבא בלל.- החזיק אחריו אורח j: שני:- מאד אפשר, כי מטעם זה, שלא רהכשל לגלות