Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 9

כמדומני, אמר אבי־העזרי בלחש, בי מחשבת ארון הבית הוא לטיל אתנו טיול דמיוני, לאמר: כי ישא לפנינו משא על דבר נהר פרת. אך לחנם שמחנו להחליין את עצטית־נו ולשאיף ■רוח צח לפחית יום אחד, אמר בן־צבי. ואדון הבית קם וילך לחדר עבודתו וכרגע שב זבידו ספר התנ״ך, ואחרי אשר דפדף בו אמר : הלא כלבם הנכם מלומדים וחוק־־ים. ועתה שמעו נא, בספר ירמיה (פרשה י״נ פסיק ו.׳) כתיב לאמה :-"ויהי ד^ר־ה׳ אלי שנית ל אט ר: קח את האזור א ש ר ק נ י ת א ש ר על מ ת נ י ך "יקום לך פרתה", וטמנהו שם בנקיק המל ע "י אל ך ואטמנהו בפרת^וגו׳, ויהי מ ק ץ י מ י ם רבים וגו׳ "קום לך פרתה" וגו־ "יא לך פרתה" ו א ח פ ר ו גז׳ ". ועתה אמרו נא האם הספור הזה וסגנונו אינם מוכיחים למרי כי י ש פ ר ת סמוך ל י ר ו ש ל ם. המסיבים הביטו איש בפני רעהי, ובפני קצתם ניכר היה כעין רושם של בושת על אשר לא עלה זה על דעתם. נכין הדבר כנבין היום, אמר אבי־יעקב, בי למה ■יטריח ה׳ את הנביא ירמיהו ללכת מרחק רב לנהר פרת