Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 7

לבית לחם ענה הסוחר אבן קשה. כבית לחם חיינו כבר פעמים רבות, אמר הרופא ש. ומי שלא היה יוכל על נקלה לבקר את העיר הקטנה הזאת מדי לבת לקבר "רחל אמנו", ובטח.יש למיודענו אבן־קשה איזה עסק ומסחר בבית לחם. להירדן וים הטלה הייתי מציע אנכי אמר אבי* העזרי בקול נמוך כדרכו. - זה יהיה המקום היותר טוב נשמע מפי המסובים. -;הפעם הראשון אי־אפשר לנו לנסע מרחק רב כזה הדורש שלשה ימים, אמר אדון הבית, ומה גם שכעת החום גבר מאד גם פה, ואצל ים המלח בלי ספק יגבר החם מעל לארבעים מעלות. לעיר קברות האבות, הציע אחד שישב בקצה השלחן, חברון? נשמע קול תלינה, מי מאתנו לא היה כחברון? וכעת שסיף סיף נגמרה המסילה מפה לחברון ניכל בכל עת לנסע שמה מבלי כל חבורה... והמסובים לא חדלו להציע מקומות : קולוניה, רמה, הר־החפשיח, ובנתים נפתחה הדלת הפונה אל החצר וראש המורים מר בן־אריה בא, ואחרי שברך את המסובים בשלום ישב גם הוא על מקומו מימין אדון הבית. - ובן־אריה הנהו יליד עיר קדשנו, שהית אחד מבחורי הישיבה והלך בעצמו הוא ואחיו הקטן