Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 143

חיזר בהקיץ 14a ■שקוצים ואתה חפץ להלעיטו תרופה אשר חפצו להלעיסו כהני-און ובל בעלי האינקויזיציא היפים, אם אתה, תכרות בבר מעמך, עדין מצטער בצערו אות הוא באמת בי העם הזה חי וקים ואף בהעלים הנרפים מאתי, עוד יש הרבה חיים ולשר. אבל למה נלך ננד הרבים? ננד כל בני אירופא •ואמריקא, ננד כל עולם הציבלזציא? למה התרחקו מחיי נביאי ה״ביבל״? למה לא נתערב עם עם הארץ? ולמה לא נהנה מטיב אדמתו? אם חפץ אתה למכיר או להחליף רנשותיך בשביל טוב הארץ לא אריב עמך ולא אתוכח עמך, אם מרניש אתה כי הנך יכול לעשית זאת מבלי מוסר כליות ’לך ועשה אבל אם אתה אימר: כי נתערב בתיך עם הארץ ובתוך עמי אירופא כדי שנתקרב עי״ז אל חיי ה״ביבלי* עלי להגיד לך כי או שוגה או משגה אתה, בל בר דעת מעם הארץ או מעם אחר יניד לך כי בכל איפן, חייהם ה ם אינם קרובים לחיי ה״ביבל׳י אף כצעד אחד מחיינו אנו. לוא כדבריך, אך הגד תניד נא לי מרוע לא נאמין בכל אשר תאמין אירופא כלה? הלא ע״י אמינה זו נושע. שאלתך צריבה להיות מהופכה לאמר, עליך לשאול: מדוע יאמינו האומות? כי הלא כל מאמין צריך להביא