Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 107

107 משלי ערב אם התכריכים אדמים, הרחק עוך, הקרובה " הרוסה, והמטה שכורה, וידעת כי המת מקרואי¬ ■• t . - . •ך . •ך ••ך- . - שאל ויח־י גי" ־התכת לאטד אם התבריבים אינם לבנים הרח*] איני פקח 'האצטבא אשר עליה ירחצי איתי הריסה והמטה אשר בה ישא־ הי שבירה וידעת בי המת ההוא מיורדי נירנם ואיימלא ב; דא באו עי1יו בל הפגעים הללו בתמם. טוב אבקת עפר העכורה משמן לקח וחבוק ידים דימה להמאמר. אהב את המלאבה ושנא את הרבנות (אבות). הדבר אשר לא יענין אותף צו עליו את בעל אמף הלכה כלביאה ותשב בכלבה T:T ־:•T ־TT ־־:7 .הלכה על גמל ותשב על חתול r : t - זז - r r ז יאמר על האשה המתרפסת בשיבה אל בית בעלה• וכן על כן מי אשר יתק־מם על חברו ואה״ב יתרפס לפניי האיש אשר תתלתו לאכול על שלחנןז :רעב בכל עת אשר ,יראך: הים עם גליו,השמים עם צבאפ,והמלןדעם שלישיו - I , , - : T T; * * f - T - * T ז T מדוכה היא אצמבה וב; על מדובה זו ישב חגי הנביא (יבמות טי ו ע״א).