Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 99

בצלאל 99 ■ומטרתי, עזב הפרופיסיר שץ את משרתי בתיר פרופיסיר באקדמיה לאמנות בבולגריה, ויעל ירושלימה להתל את -מעשהי, ובדברי נחומים קרא ליושבי ירושלם לאמר: "אחים, "דבר חדש הבאתי לבם היום, אמנם נם ישן נושן הנהו "אצלנו, ■כי אנחנו היהודים היינו עוד מלפנים איהבים "את העבודה ושנאים את הבטלה, הפתנם "פשט נבלה ״בשוק ואל תצטרך לבריות״! היה שנור בפי חבמינו "מאז. אמנם לאסוננו ירדנו מטה מטה במשך ימי נדיתנו "הארוכה, אבל עתה הננו שבים לתחיה, עתה הננו "מרגישים, בי נם בנו נמצא איזה זיק של חיים, יע״ב ,,עליכם לעזב את לחם החסד שבו פטמו אתכם נדיבינו. ."עתה באתי שלוח מאחיכם הנדיבים בחו״ל לתת לבם "עבודה, לתת לכם היבלת להתפרנס מיניע כפיכם". ועד כמה לא נכונה היא הרבה שהוציאו באירופה עליהם, כי אוהבים הם יותר את הבטלה, נוכחנו ביום ל״ב בעמר שנה זו, בעת קבלת התלמידית ללמוד ארינת השטיחים. יותר 'מארבע מאות נשים ועלמות באו אל חצר בצלאל ויתחננו לפני הפרופיסור בדמעות בעיניהן, כי יקבל אותן אל מחלקת־השטיחים, ■יען חפצות הן ללמיד ולהתפרנס מיגיע כפן, אבל לדאבון לב לא יכל לקבל את כלן, בי הבית של "בצלאל* עודנו קטן ורק בעד חמשה 'וארבעים נשים וילדות