Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 82

82 לוח ארץ ישראל ומשתכרים היטב ואיש לא יאמר צר לי המקים, ואשר א־ן לו עבורה בעיר, מוצא הוא איחה במושבות, אך יש שרוח פסקנית עיברת ופתאים אפסה המלאכה, ורוב הנגרים יהיו פועלים בסלים, אם יש עבירה ישנה למדי לכל, ואם א־ן, ואין במעט כלל, ואין הדבר תלוי לא בעתית השנה, ולא במצב הפרנסה של המדינה, ואין :איש יודע הסבה שתסב בדבר, ועפ״י רוב, בה בשעה שיש עבירה, קפצי זבינא על כלי העץ העשוים ועומדים, יבשעה שאין עבודה אין קינה גם מן המוכן ורפי אז ירי החרשים ולבם יפיל עליהם U תופרי בגדים .ותופרות, נתרבו בשנים האחרונות, ■רב יתר מאד על המרה, ובן אישבפים, ורק אותם החייטים בעלי הכיס, שמשתפים המסחר למלאכתם, בהביאם מעשה ארג ובגדים מחו״ל, הם מתפרנסים ממלאכתם, ועפ״י רוב לא בהרוחה. צובעים עברים לא היו פה בראשונה. וכשבאו באו יתר מכדי צרכם, וילבו מהם לאטעריקה, ויבאו אחרים וגם הם לא תמיר יש להם עבודה. 1) בהרף של השנה אפפה העבודה להנגרים, ורבים מהם גם מהיושבים פה זה רבות בשנים, עזבו את הארין וילכו לאפריקה, ועתה בוזזנקשים הם חרשי העין ויש שלא ימצאו, ויובל היות בי בהקבע דברי בדפוס ושב המצב למצבו בהרף.