Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 67

67 ארץ ישראל היום ולפנים מתעשרים על ידה, היהירים סובלים דוחק וצער, וזה מפני טעמים שונים, אשר הראשונים שבהם המה: א) אי-יכלתם-מפני חסרון אמצעים־לעבב אצלם את העצים כל אותה העת הדרושה להתיבשותם, מה שנחוץ מאד למלאכה, כי בה במדד, שהעצים ייבשו יותר ■יכשרו יותר לעבודה מתקנת כל צרכה.- ב) ומדון מכינות לגזר בהן א־ העצים מפני יוקר מחירן, והם משתמשים במשור הגוזל מהם עת רבה.- ג> אי- יכלתם להכין את המלאכה לפי הדרוש ולפי חפצם הם, בי אם לפי אפשרות החמר שבידם, כי-כגודע-לא כל העצים מבשרים להכנת כל מיני הבלים, וכל אחד הן לא יוכל להמציא לו עצים במדה זו שתספיק לו לכל חפצו. אמנם לפני שנים אחדות אמרו אחדים מנכבדי אחינו בארץ ליסד בירושלם־בעזרת אחינו בחו״ל-בית חרשת להכנת עצי זית למכירה לאומנים העוסקים במלאכה זו, לאטד: לקנות עצים בכמות גדולה, ליבשם, לנזר אותם ע*י מכונה ולחלקם למיניהם לפי העבודה המתאמת להם, אבל-המחשבה הטובה הזאת, לא יצאה אל הפועל, עוד דבר אחד עומד לשטן על דרך חרשת המעשה הזאת בין היהודים, והוא חסר אנשים בחו״לאשר