Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 215

215 שגי המאירות הגדולים ׳אחדות ויה הדפים את ספרו "פקועות שדה" (בתור הוספה •ל״המאסף") אולם לרגלי פרוד המפלגות העתיק את מעובי לעיר הקטנה הברון, אבל גם שם לא יכל ■לשבת במנוחה שלמה כחפצו, כי זמן מה אחרי בואו לחברון הלך רב העדה של עדת הספרדים לאור באור החיים ויוכרח להעתר להפצרת ראשי העדה לקבל עליו את משרת הרבנות, ומשרתו בתור ממלא מקום הכם בשי נתקימה גם מאת הממשלה •יר״ה. ותהי ראשית מעשהו ליסד בה ישיבה טבלי לבקש כסף למטרה זו מאחינו בחו״ל כ״א להרבצת התורה בין בני הנעורים אשר בה, והוא הגיד לפני התלמידים שעורים בכל יום. וכאשר רצתה חברת בי״ח ליסד גם בחברון בית ספר ובמעט בל דזו״ר העדה הסכימו לזה, עמד הוא בצר להרעיון הזה ובכח משרתו הניא מלהוציא את הרעיון הזה לפעולה.—בה נהג את צאן מרעיתו במקל נעם ובמקל חובלים עד יומו האחרון. תנצב״ה.