Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 158

' *V. 158 ליח ארץ־ ישראל ׳מדי שנה בשנה יקטן שטח הזריעה גי ידבר לטעת־■ עצים שונים. בשנה הבאה, יש לחשב" לא יזרעו כלל‘ הביאות החרף מפני שהעושר (מעשר הממשלה) עלה■ בשנה הזאת לכרי 11 -.30-25 <y0) ירקות. יל‘ אחד ואחד יזרע לו מעט ירקות־החרף• כמו נ תפוחי־אדמה,. לפת, צנון, בצל ועוד, אך ירקית־הקיץ. לא יזרעו מפניי שבקיץ צריך להשקות את הירקות ובארות מושבתני מספיקות בקשי גדול מים גם לצרכי אדם ובהמה, ואיך לדבר ע״ד השקאת ירקות. בימים האלה התעיררי האירים והחלו לבקש אמצעים לתקן את התקין הגדול־ הזה, שהבארות תיבלגה להספיק מים׳ להשקןת גן ירקית קטן לבל איר. בעלי הפרדסים יזרעו בפרדסיהם ירקית. הקיץ לצריי כיתם ובל הנשארים קונים מהערבים• המביאים להמישבה מדי יום ביומו, ירקית. מכל המינים.- העשבים הרעים.,- א> "ג׳ניל", אשר היה■ מילה את ממין האברים לפנים, אדן יראים ממנו עתה־ בלל, בי על פי הרב יכיני עתה את האדמה לנטיעות- במחרשות הגדילות בקיץ והנג׳יל ייבש ויבלה. ב) "סעידה*■ אי אפשר לנקיתו אבל איננו עשב מזיק בל בך ילבן־ משאירים איתי. הבהמית. - שטח המרעה יקטן משנה לשנה• מפני הנסיעות המתרבות, ויביא יום בקרוב שלא יהיה.