Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 153

158 פתח ותק* ה עדי ־מי היה הדבר,- לא מצא ל׳, •ביק טיב והיין התרבה יהפקירות החלה להיריר את המחיר מדי שנה בשנה עד אשר בשנה .האחרונה הירד המחיר, שאין בדאי בבר דעפל בכרמים, בפרט בפ״ת אשר הובלת הענבים לרל״־צ ייעלה לארבעה פרנקים לבל קנטר, והאברים, אשר פרנסתם די'א רק מהסעיף הזה -מלאים יאיש נורא. האברים הנתמכים, במדד, שהורד המחיר, במרה "זאת הוסיפי לקבל תמיכה שלא היתה נוחה לא לאביים ולא לפקידית, ורק בשנה האחרונה שכללה אותם חברת ’?א באדמת זריעה יבהלואת סכום בסף מסוים לבל אכה לעשית בו בטיב בעיניי. האברים המשבללים כא'פן בזה יטעו להם פרדסים. באפן כזה רבו במושבה פ״ת סעיפי עבירת י׳אדמה, ירבים מאחיני הנידדים ימצאי להם עבידה 'ש יים, דבר שאינני בנמצא במושבות אחרות. מחזה יפה מאד תציג המישבה מרחיק: כל יי-״ים צוללים, טובעים ביער ירוק של עצי עקליפטיס׳ י״ו ראשי הבנינים הגבוהים יתנשאו פה ישם ייראי ׳'"ליפני צמרית העצים. החיים בכלל ׳שוקטים ושלוים, אין חולמים פה עם ’ אוניית נשגבים, אין מתפלספים יאין עוסקים בפוליטיקה ־“‘י הציונים והישוב, כי אם איש לעבודתי יפנה, יאם 11 I J