Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 135

חוזה כ ה ק י •ן 135 כמחשבתו את מראה השמים אשר היא ריאה עתה לשחקים התכלותים העמוקים אשר ראה שם!נקבל שיחית רעיו אז על אודות תחית ישראל לעימת חשיחית הריקניות שהיא שומע עתה ויתעמק כמחשבותיו עד בי לא שמע את קיל מניא הקיראת 7*י׳ אך התעירר בהריעה סמוך לאזניו: "שמע נא, גבר מלא מחשבות, הלא אתה לא תשא אשר, יאנבי לא **נשא כל ימי חיי ובבן , " רודתה נאנחה אנחה?מיקה. ״האנהי האנחי תרתי נחמתי - אמרה לה מאניא- 1-' אמנם גדולה הצרה, הן לא אנשא, לא יהי־ לי "לריס חולים, לא אסע לרחצם באשד, אללי לנו! **ילם, די לצרה בשעתה, ועתה יקום נא הנזיר קמחי יילו נא עם הנזירה מניא לטיל תחת השיחים ונשפך פיתינו ושיחותינו לפני הירח "העד הנאמן בשחק" 11סוכל ושומע בל הפטפוטים שבעולם. -שלשתנו לא ננשא!- קראו שלש העלמות וזזן בהתרחקן מעט מעט מאחיתן הבלה וארוסה. בלנו;לו לטיל עמכם. - דומנה פתיות! - קראה האם בחבה - אי1 יזפחחי פה לשטן! - לכו לכו לבם, נזירים ונזירות אמר הארוס, - ז>}ני ובתיה שלי נשאר פה ונדבר על מעון הקיץ אשר ■Ä