Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 133

חוזה בהקיץ :1?33 יק בת שמונה עשרה אך אחת היא לי, אני נעשיני להעים ותיבף התניני ביניני . . . ,הפעם בזבה בת דודתי והיפיפה לה שתי שנים כיי להתראות כגדולה. אמר הנריך חיה־זהן במתלחש. ״הנריך,! עזב• נא . הבליך!״ קראה אליי .מניא טעימה אצבעה על חוטמה. ,ימה התניתם ביניכם?״ שאלה שלמין את מניא. לא "אדון", לא "מר", לא "עלמה", לא "גברת", לא "אתם" ולא "אתן", בי אם פשיט-״קמחי" "מניא", "ייתר התנאים?" "ההיסטוריא עוברת עליהם בשתיקה" השיבה לה מגיא בהתיצבה אצל קמחי. - טוב! נענתי לך. נסע אם גם הנריך גרסימיביץ. ׳יסע עמני, "מהיום שדברתי את קמחי הנני יידעת, בי היא מוציא בידו השמאלית את אשר נתנה הימנית, הן אני חפצה לנסע רק עמך לבדך, קמחי, אבר מה אעשה הנני בבפך, ניאלתי להבטיח דבר שאיננו בידי וע״ב אנבי מקבלת את התנאי, כי הנריך יסע אתנו אבל רק י ם ע ייעמה לא יבא". -מדוע?