Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 107

107 חוזה נהק' *f מהפקידות ובעל המאמר הלז הלא בא לצדד בזי־ תה 1להאשים את החלוצים, עליך איפוא החיבה לירד את צדקתם". "בנוגע להפגישה בבכיר־, אפשר שהצדק עמכם האירפאים המנומסים בחשבכם, כי העתון הוא מעין סיר. יחצה להסופרים ויבולים הם לשפך בי מרדתם ננד כל קהל הקוראים, המשלמים להמי״ל בכסף מלא יעד הנאצית והמריבות של סיפריו, אילם אנחני האזיים לא גבין זאת. ובדבר הצרוד בזכות הקולנסתים, הנה קידם שקבלי עליהם את הדין וקודם שחתמו על השטרית שהציע להם הפקיד בלוק לאמר: שהעידו על עצמם כי אינם ^לא שכירי יום, כתבתי והתיבחתי, אבל עתה אחרי אשר התרפסו לאותה פקידות וקבלו תנאיה, איזי תיעלת אביא להם אם ארתיח את דמם ללא היעיל יאבלה את זמני בפולמם של עט. הנה פרחי אשר כבר אכל ׳בירא דמלחא בדברים כאלו, כתב אחת על הענין הזה אחת ולא שנה והטיב לעשות יען כי אחרי שטבע הדברים הכריח את הקולנסתים להתרפס להפקידות, פולמם זה למה? "בא יום אשר בני המושבות ישברו את אזיקי הפקידות, עתה אין בכחם לעשות זאת, אף אין די אומץ בידיהם 1בידי החובבים ללחם גם מלחמה היותר קטנה עם אותה &קייות,- כלל גדול יש לי: כי החפץ לעשות דבר ממשי ■aä %