Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 102

2־10 102 . ליה ארץ־ישראל הצעת־ עודרה ־:יחים רבים על א־ד־ת "!ספר חבר' הקימיסיה, זמגה ימקימה, ואחרי שקלא ימריא אר־נר נועדה להי־ת מחר בבית היושב ראש אמיץ ־:בהר' אליה אליעם, פרחי, בר קצין, אלקשי, קמהי, צלפחר וברזילי. הנאספים קמי לצאת ־הנה מחדר השני בא בלימאן עם צריר פרחים גדול בידו אשר הגישי להתקמר קרא בחרוה: "שבח לאל בב״ז בר נכבד, ־בבן קבל־ נא צריו אבני יבעסותו את! jv|®J הספקנו הפעם לעש־; 11׳ פרחי לאית כי ככה iw» ״פרררח־ם!״ ‘/:;ft! 1 'ו r ממקומה. ומבלי שי! : להתנצלית בלימאן: בי לא חפץ כלל לרמיתה עזבה את הבית מבלי ברך אף את אחד מהנאספים. "מעשי נסים נעשו לנו" -אמר צבי אחרי צאתה-־ הפעם התנהגה באמת כאדם "מן הישוב". הישיבה הראשונה של הקומיסיה היתה, באשי נדברו, בבית אמוץ, אף השתתפו בה אחדים מאלו1 שהתענינו ביהוד בהצעה, בתוכם היו גם בארל בילח וצבי. אליעם בא כמשפטו בשעה הקבועה בדיוק אולם הפעס בהיות מספר הנאספים קטן והאנשים מקורבים ביניהם מאי לא עלה נם לאליעם כי יתחילו את המו״ם בשעה הקבועה FfiP ־ד