Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 83

r\ 8;> ח י ז ה כה! "אמר לי: הלא זה ישאר בינינו, אינני יכיל לחיית -לעדו, היא מקיר חיי. בהתרגש בי דמי החם, בנפלי ממרימי אידיאלי, בנטיתי הצדה משכל הרוה, יאחרי כן כשהנחם והיגון מציקים לי אז הנני הולך אליו, אינני מספר לי שים דבר, אינני מתודה לפניו, היא לא ייסרני לא ינחמני, אך בבל זאת ארגיש באלו רחצתי מעיני יאחיש בי בה, לא רק לחיית ילהתענות, בי אם גס להתעלז ולשמח ולהגות על הדבר הגדיל, יילא הבטחת לי לשמר סוד? - מחשבה גדילה יעצימה מנקרת במוחי איטר אני ליסד אגידה ׳ ■ זאת לא תהיה בחברת "בני ברית" אי ה״בינים ההפשים״. התבין .... זאת תהיה חברת .... א'נגי יודע איך אתאר לך ... הברת בחירי האימה חברת גואלים, אשר יחיו רק חיי הגאילה יהתחיה- וד׳יא-יהיה . . . מרוב התרגשות לא יבל בארל לגמר דבריי ושפתיו דובבו בלחש איזה אמרים אשר ניס* לקמח' כאלו אמר ״ראה השבעתיך״.- בעת אשר ישבי ברל וקמחי בבקר ישתי טהע אמר הראשון אל האחרון בי על דעתו טוב להראות ׳®תקרא לפני האספה יע״ב היא מיעק שקמהי יערך יבליעם את ההרצאה ע״ד הפועלים במישבית בטרם