Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 73

73 חוזה ב ה ק' r .. חי נפשי כי שכחתי את שמה זה ודאי כי שם הגדולה הוא שפרינצה, חטאתי, חפצתי להגיד עקטריגה ליביוגה! היה ילדי, גגגן גא גגין יפה לכביד הסיח מארעא קדישא. שפריגצה, סליחה, עקטרינה! את על הגמל, אני על הכגור ויתר הצאן בשיר. הבה בני זמרו: ,im יהר-בא אלינו מארץ רחוקה הקרובה'ללבבנו". "אבא! קראה שפריגצה־עקטרינה בהתרפקה על אמיה- מה יחשב האורח הנכבד על אידיחיגי?" ״שפריגצה, כלומר עקטריגה! אל תתהוללי. נגני כמינה: סיח ממרחקים בא אלינו היושבים במעמקים. קמחי הביט סביבו ויכונן מבטי על בארל 'צלפחד ממי יבקש מהם מקלט מהחבירה העליזה הזאת. אך ׳!יניחם לא שעו אליו וכרבע שעה ארכה המנגינה היפה והמוזרה הזאת ובתוכה הספיקו הילדים לרקד ממימי פעמים אחרות, אך אחרי בן רחמהו ליברה יימשכהו אל השלחן ועקטרינה ליביונה הגישה לו כום טדיע יתצחק מטוב לב על תמהוגו. *