Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 15

1» ים פגרת יחמי טבריה בשדה, יהאנשים־בחגבים, כזיז־שדי.,. בבואני אל המלון מצאנו שם אחדים מטפוסי הגיטו הטבריוגי היושבים אל השלחן, ובשפה זרגיגית המעירבת בחצי ערבית בריאינית המה מדברים על עסקי טבריה: החליקה, הגבאים, החנינות.,. לבישים המה בגרים לבנים יארובים כיהודים ספרדים. פאותיהם ארובית ער הסנטר ו״ירמולקית* לגנות על ראשיהם, עיפים ויגעים גמרגו לאבל את אריחתנו ינלך לנוח במחשבה להשכים קום לאיר השחר ׳לראית את העיר. ... על פאתי האפק הגלילי, בבר עלה השחר, •ברחיב בבר התעוררי שאון החיים תנועת האדם; במביא ישער העיר הננו עומדים ומתבוננים מסביב, מנגדנו נשקף הר טבריה הגבוה, הירוק, שדותיו וסלעיי הזקופים. אצל השער עימד בעין מגדל חומה עתיק, הרוס. מלמעלה, נבח השער לצד מזרח נשקף ברק הבגרת המשתרע כמפה־כספית ישרה. משם הלכנו הלאה לרחובות העיר הצרים, המלאים מחנק ועפוש : ברחיבותיה ראיגי טפיסים שוגים מיושביה היהודים, הגה בחנית אחת קטנה יושבת בת ישראל, צעירה ומוכרת בעבים a חמים, לפנינו עובר יהודי אחד, רם קומה, בעל זקן מסובך, שחור, וארוך. על רא׳טי "ירמולקה" לבנה ומחידדה, ידיו ורגליו חשיפית ץוגוח חלוטות, ברכות מ״ב. \ J