Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 163

168 יושב אהל יושב אהל א. איש ממיהך?י;#ריב עליך אל תירא את־מומיך . כי מומיף הרבים.ירדזיבו את־לבביו.ויאהבך ואל תסנדע ל1 במעעזיך הטובים בי.קפא :י_קפאך* ימע^יך הטובים י¥יקו את ־ללבו וישןאך. בי יצא לריב עליך מהר ולטועז כל.י מלסמתך - גירה בו לאהלו והוא ידרוש עזלולך. :אל הסיר בלי מלחמתך כי לעבד ה?בך . ב לן־נילך בי :עלה עליך דע?י גנך5ןת'ו זעמךה לו " אל הדוד לבא בקהלו כי איש מזטות הוא. גיל קחפוץ קרבתו בי כל־־הון לא יועילוך. ערום הוא כנחש וכפחן חרש :אטום אזנו. אם חם וישר הוא?עיניך דע כי נלער אקח מדעת. ועצה אל וןב_ק־ש מפיי?י .יד׳זהף אם מלאך בלמות ארבעה?נים :ראה לעיניך :קזיא עזמע: ורי^(ל ♦ כי #ד מ׳שחת אחריו:בא והוא;0יוד ל#ד חי״יך ירושלם ניט מנ״א תרם׳ ד איש ח״י