Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 144

משירי דראוש 144 משירי היאוש — ה;יתי כאיונן המכבה את שבייו פי שבע בהורד בבר מתיו אל קבריו V־ : ־־ : ד ׳• I * v :?הווזיר לךנלי עייד תהיום כל עלבוני׳ אמרתי׳ מלאכים על שפרי:בכיו; בהיות חדש עמי יצורב יגוני׳ אמרתי,' גם אויבי גם הם לא :שליו. אקרתי; אך יכןרה .דכר־מה לא :שער וסכה את חרמת לחי.י טל־נער ומלא הלב תקית־איור׳ חלום־זהר. אך על .קפדי הע?ר עשנים בבר;!לו,;מגו ו;ןעו?ל הדי הסערה;?זיוני ועלבוני בעשן הזמן בלו, ומאוקה לא נהיה׳ ימאומה לא ^קרה. ועתה כקטרף מכאב יש שאהי, מכאב צורב לוהט, לא אוכל שאתו; הץתי ננאכל׳ שנשכח!?י* מתו מלב כל־ ולכדו יתמכר לנהי• יעקב שטיינברג.