Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 87

87 הרע״ב אל לבו לדאג לכלכלת ביתם- וישלח מכתבים לכל נדיכי ישראל אשר בתוגרמה ומצרים כי ימהרו לתמוך בימינם- ומכתביו עשו פרי ביחוד בארץ מצרים. כי הרב ר' יצחק הכהן שולאל נ נ י ד אחינו בארץ הזאת אשר היה עשיר ובעל אוצרות תמך בירי רי עובדיה ביד רחבה׳ והישיבה הלכה הלוך וגדול. שתים עשרה שנה עבד ר׳ עובדיה את עבודת הי בירושלם וימת׳ <בשנת ר״ם 1800) ויקבר בכבוד במערה קטנה לרגלי הר הזיתים מול מי השלוח. אך במותו לא מתו עטו כל תקנותיו ומפעליו הטובים כי הרבנים הגדולים אשר היו בחברתו שמרו אותו מכל משמר׳ ויצא שם חכמי ירושלם וישיבתה לגאון ולתפארת בכל ערי ארץ מצרים ותוגרמה׳ עד כי כל הדבר הקשר■ בעניני דת ודין הוגש לפניהם וכאשר גזרו הם אומר כן היה. עד העת הזאת לאמד 5 עדי עלות גולי ספרד ופורטוגל לירושלם, היו בל יושבי העיר הזאת לעדה אחת׳ וזה — כמובן — הועיל הרבה לקיום הישוב החדש אשר עוד לא חיה נשרש בארץ גזעו. אך בעלות הגולים אשר רבם ככלם היו חכמים ונכונים מבני מרום המעלה. ויהיו לעדה בפני עצמם "עדת הספרדים" ככל אשד עשו בכל מקום בואם, אז החלו נם בני יתר העדות להתבדל. ויהיו האשכנזים (אשר גם בימים מקדם היו באיזה דברים נפרדים מאת יתר העדות) לעדה מיוחדת "עדת האשכנזים•׳ ובני ארץ המערב <ברבריה> אשר נם בהם נמצאו חכמים גדולים ונכבדים, היו לערה בפני עצמם "עדת המערכים/ וילידי העיר ותושביה היו- למדות חפצם׳ לעדה לבדה עדת ד׳מורישקום ״או המסתערבים.״ <) *] גי*0 •XwIm ייקראו דעינ-ם יייצני *פין אפייקר, אן דספודים בז/רות אשש על העיג־ס א׳צר נא. לארצם, כנו ני נ■ את כל א«* חפי לג ונער. נם עד היום היהודים בארץ טורקיה