Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 56

56 ביהוד. והסנה לזה היה קפיסשרנו אחד מכהני הפרנסיסקנים האדוקים אשר עבר בכל ארץ סבריה אשר ללודויג העשירי, ובניהם אשר ללדיסלאס ובסילזיה. ויעורר את הנוצרים נגר היהודים, וימלטו היהודים על נפשם, וילבו אלה לאיטליה ואלה לחצי אי הבלקנים; וסלימאן היסה אשר נלחם בארצית אשר מעבר לנהר הרנוב■ במאה רט״ז־־נתן, רשיון לקהלות רנות של יהודים, לבוא ולהתישב בארץ טורקיה, כבל אשר נוכח להלן. וכאחיהם הרומאים כן גם האשכנזים הורישו מלים אחדות לשפת יהוד־ת־ספרדית. הנה למשל אחדות מהמלים האלה. מאגיאר אומאג־יאר: הונגרי. אלאטאן: אשכנזי זלט־ן קלט־ן אגיימאן פולאקו: איש פולוניה, ופו: טלה וימנית. סירניץ או ם־רינצי. ביליסה: גברת, שם מרכב בשניי מעט מ־נעלת־בית" עפ״י המבטא האשכנזי. הביצה: רעבעצע רבנית מאקארי: מי יתן והיה. מלה רומנית. הננו חושבים כי לא למותר יהיה להזכיר בזה, כי כל בתי הכנסיות הנקראים בפי ההמון בשט •קהל קדוש אלאטאן" או •ק״ק אשכנזים" נוסדו ע״י יהודי הצפון, גם כל המשפחות של יהודי ארץ המזרח הנקראות בשם "אשכנזי', מוצאן בוראי מיהודי אשכנז אשר התחתנו עם הספרדים י). I• כנוגע ליריד, רי«ניה מצאת, נאחד רעתונים »אמו «ענין מאד וזד, תונני: הירודים חישב׳ ואלאניד ומולדניד, הם נרגם. יליד, מסוד ופוואונאלו יב דמפדדים נמצאים נואלאכיה, ורב רפווטזניזם במולדביה, זנטעט ששליש רתישבים נרנו! לוח אד־ז ישיאל