Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 46

ספרים רכים כתב פילון כשפת יון כדח ופלוסופיה. בימיו בגד אלכסנדר בן ליזימכום אחיוהאטנרך, באמונת אבותיו, וימנה כפקודת הקיסר טיבר׳ למושל על כל ארץ מצרים■׳ (?4)׳ והדכר ־הזר, העציב את רוח פילו; מאד. עפ׳י מקרה מחר׳ נמנה אז גם דמטריום אחי אלכסנדר בן לזיטכום. לאטנרך על היהודים. C כשש שנים אחרי מות סילק, עורר א־וכסנדר את היונים חושבי-י אלכסנדריה. לשוב ולהתנפל על היהודים (66>, וימהרו אנשי חילו אל רחוב הדלתה, וישרפו את בתי עשירי היהודים באש, ויהרגו נהם הרג רב, ונהרי נחלי דם שטפו כרחוב, ויהי מספר המומתים כחמשים אלף איש. בשנת השבעים נפלה ירושלם עיר הקדש כיד טיטום הישע. כל הצעירים השבויים אשר עלה מספרם לתשע מאות. אלף איש, מבני שבע עשרה שנה ומעלה, נשלחו מצרימה לעבר שם עבודת פרך כל ימיהם. כשלש שנים אחרי כן, אמרו היהודים אשר באלכסנדריה למרד כמלכות רומא. ותיצאות המרד היו, כי כשש מאות איש מהם נפלו בחרב, ומקיש חוניו אשר עמד על תלר כמאתים ושלש וארבעים שנד" סגר על מסגר עס״י מצות. אספסינום <73). למן היום ההוא, התרחקו היהודים אשר באלכסנדריה מכל׳ עניני המדינות, עוד פעם אחר לבד, נסו לחדש את המרידה *בשנת 116) בקיריני אשר בטריפולי. אך גם תוצאות ד,מרידת הזאת אשר רחבה ותגיע עד ארץ מצרים, היו נוראות׳ כי מספר המומתים גם הפעם עלה לאלפים. במשך מאתים השנים הבאות אין כל ענץ נככד הראו י¬ לד,כת: ככפר. _