Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 23

28 1 היהודים בארק טורקיה ה. האשכנזים׳ והם כולי רוסיה׳ שולוניה, והינגריהי איטר התישנו לאט לאט כטאה הט״ז. דםפורים בהיותם רב מנין ורב כנין׳ בלעו אל תוכם את כני יתר הארצית׳ וגם הנחילו אותם את ששתם. היא הששה הספרדית, ואולם הששה הזאת כסי שהוא שומה היום כשי יושבי הארץ׳ איננה אלא מין ז־ גון המחזיק בתוכו רששי האדיומים השונים אשר הניאים עשם טלי הארצית השונית• בהיות מטרתנו נסם־נו זה לספי את קורות אחינו כיסי ממשלת עתטן, אץ עליני להזדקק אל כל הנוגע להם בתקופות הקודמות׳ ובכל זאת הננו חושבים כי לא למותר יחיה להביא נקצור נמרץ את קורות כל קבוץ מהקיוצים הנזכרים לט; החרבין השני עד ימי מלוך השלטן עתמן הראשון לטלבי ממשלת העתטנים׳1) היינו למן שנת השכעים ועד שנת אלף ומאתים ותשעה ותישעים למספרם. היהידים באסיה. אחרי התלאות האחרונות שעברו על אס־תינו בימי חרבן הכית השני׳ הלכו רב הנמלטים מחרב האויב האכזרי נגולה, והשרידים אשר נשארו מהם לפלטה, נכנעו בפחית מאלף וארבע מאות שנה תחת יד עשרה אדונים שונים. שלש מאית ושש שנים הכבידה מפשלת רומי את עלה עליהם וכיום חלוקת הממלכה הזאת נשלו למנה למלכי ביצנץ האכזרים. בשנת 15» עלה כתרו הגדול השני לבית הספנים אשר כפרם על ירושלם וילכדה, ונשנה אתרי כן לקחה הרקליוס מידו. ') ני!1ז "טטיטלת העיזטנים* קיואיש אני את :ל ארצות הסורק-ם לסן רט־חת יזטט׳טלה ועד דזזיור. ננו<ל1ן 11880J