Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 20

לוח ארק ישראל SO נקראה על שמו. במשך השנים האלה קמו כתוך הקהילות האלה חכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו התלמודית׳ וכהי דפוס רבים נוסדו בהן אשר על ידם נדפסו ספרים לאלפים בחכמת ישראל וספרותו׳ ומהפכות היסטוריות לא מעטות נעשו׳ הן פנימה להן׳ והן מחיצה להן. ו״נבורים לעמד בפרץ הדוחים את הגזמת• גם כן׳ קמו בתוכן׳ אשר רבות עשו לטובתן׳ ואשר היו אמנם למופת לישראל׳ הכל כאשר לכל, כביתר קהלות עטנו בכל תפיצית הגולה. ובכל זאת הנה לא יאומן כי יספר כי עד עתה לא קם מקרבנו איש אשר־ חשב לו לחובה להזדקק אל הקהלות האלה בכבד ראש׳ למען חקור ודרש ככל הנוגע להן׳ ולמנהגיהן׳ ולדרכי חייהן׳ ולהתפתחותן הגשמית והרוחנית ולמען אגי ואסף את כל קורותיהן דברי ימיהן ופרי רוחן, להעלותם על ספר יחיד ומיוחד להן ולשמן כא^ו לא היה הדבר שוה כנזק הזמן• את המעות הזה הרגיש כנראה, מר מ׳ פרנקו מנהל בי״ס לחכ״ח בשוטלה אשד בבולגריה ויאמר לתקנו בספרו אשר הו״ל זה זמן מה׳ כשש * I8s»i sur l'histoire des Israelites en Turquie הספר הזה—לפי דברי המחבר בהקדמתו—הוא פרי עמל ויגיעה רבה של ע ש ר ש נ י ם רצופות. ובהיות הספר כתוב צרפתית המובנה רק לחלק מבני עמנו׳אמרגו לתת את תרגומו נשפת קדשנו׳ למען עשותאותו ל-קנין הכל", וידעו כל ישראל אשר למענו הוא נכתב׳ מה פעלו קהלות אחינו באדי׳ן טורקיה עד היום הזה. אם הצליח׳המחבר בספרו זה. או לא׳ למלאת את תעודתו בתור סופר דברי הימים—התעודה הזאת הדורשת מאת בעליה כשרון מיוחדי וחוש'־'טעם מיוחד, למען הכר על ידיהם מה לקרב ומה לרחק—ישפטו הקוראים בעצמם. אנחנו רק את שלנו נעשה