Luaḥ erets Yiśraʾel · 1904-01-01 · שנת התרס״ה - שנה עשירית - 1904 · p. Seite 18

המדמה ־כל תלוי כמזל. יש אדם רממית עצמו כאהלי, של תורה׳ ועושר, לילות בימים ללסד ולהתלמד׳ ובכל זאת שמו יכסה במשאון׳ ובין האנשים' "המפורסמיס" לא ימנה חלקו׳ ונבוא עת פקודתו ימות כאחד האדם׳ ולא יספדו עליו הוי אדון והוי הודו! ויש "קונה עולמו בשער, אחת‘ גם מכלי עטל ויגיעה רכדי ויצא שמו לתהלה בכל הארץ׳ וככל מקום מוקטר מוגש לשמו ובמותו "קדוש" יאמר לו. כן׳ הכל תלוי במזל. החק הזה נוהג לא רק בפרט האחד הנקרא בשם "אים"׳ כי אם גס בפרטים הרבים הנקראים בשם הכולל "קהלה"׳ ובקהלות הרבות הנקראות נשם כולל במוכן הרחב יותר "עם־. הנה למשל יש קהלה קטנה אשר איכלוסיה טיעטים, ומקומה בקצוי ארץ וים רחוקים. וככל זאת כל ישראל כלו למסוף העולם וער סוסו׳ יודעים את כל הנעשה בקרבה׳ מי יעלה בה ומי ירד, מי יחיה ומי ימות׳ מה כתי החסד הנמצאים בתוכה׳ ומה חדשיתיה וחליפותיה׳ קטטותיה ופשרותיה׳ הכל כאשר לכל. וכ׳כ למה? מפני בי מזלה גרם לה ימבה מצא לו מעון אחד מסופרי העתונים אשר ימלט אותה "במאמריו" ממצלת השכחה. וכנגד \ זה ישנן עדות נחלות וחשוכות אשד דור הולך ודוד בא׳ ומהן אץ קיל ואין קשב במחנה הענרים׳ מפני כי מזלה נם היא גרם לה שלא קם לה גואל מן הסופרים. :;1