Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. ×”

¬ה¬ ד) הפקוח על החוגים מציון במדת הרחמים והחמאה שהוא מתנהג על פיה, וכלכלת החולים מצוינת בטובה׳ שפער. ויקרותה׳ ולא יחסר להחולהכלום מכל מה שמחלתו דורשת. ואין בין חולה עשיר השוכב בתוך ביתו בין בני משפחתו לבין חולה עני השוכב בבית הזה׳ אלא •שזה נהנה משלו וזה נהנה משל אחרים . ה) מלבד החסות אשר ימציא הבית להחולים הנכנסים לתוכו. עוד יוסיף להשפיע ברכתו לחולים לאלפים מחוצה לו• כי רופאי הבית יענו לדורשיהם בכל יום — חנם. בית הסטים פתוח יומם ולילה להמציא תרופה לנזקקים לה כמעט אין כסף. וכמה אלפים פרנקים יוצאים מדי שנה בישנה לעזרת החולים העניים השוכבים בכתיהם . ו) הוצאות הבית חמשים אלפים פרנקים לשנה או אלף פרנקים לשבוע, ובטעות אמעריקא עשרת אלפים דאללאר לשנה או מאתים דאללאר לשבוע ובמעות מדינת רוסיא עשרים אלף רובל לשנה׳ או ארבע מאות רובל לשבוע. ז) פרנסת הבית תלויה אך ברוח׳ לאמר לך 5 ברוח נדיבה של אחינו בני ישראל בכל מקום ׳שהם . כל זמן שרוח זו עומדת — בית זו לא יטוט! ח) רוח נדיבה נחלת בני אברהם היא . כל זמן שישראל אינו מכחש באבותיו רוח נדיבה לא תסור ממנו. ט) כשם שרוח נדיבה ירושת אבות כך ארץ ישראל ירושת אבות,ולכל ישראל חלק בה.לפיכך נמנו וגמרו כל חכמי התורה והסברה׳ כי ארץ ישראל לכל ישראל נדונה כארצו וירושלם בעירו, ועניי עירך ועניי ירושלם דין אחד לשניהם.