Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 74

בעברנו דרך הכפר׳ סבונו ילדי וילדות הכפר ויצעקו כמנהגם בראותם עובר ארח : "באקשיש"»באקשיש"! (מתת כסף) ועזריהו הסופר אשר לא ידעו את דרבי וטבע בני ארץ הקדם, שלח ידו בצלחתו לתת להם אגורות אחדות, אך ראש המורים רמז לו כי יחדל מלעשות זאת; כי אז לא יתנו לנו מנוח על כל שעל ושעל׳ ורק לפני עזבינו את המקום אז נתן להם כמסת ידינו. אנחנו עמדנו כלבו על יד שער בית הארחים הבנוי כמו דמים, וראש המורים ועזריהו נכנסו וימסרו את מכתב הארכימנדריט להמנהלת. היא קבלה אותם בסבר פנים יפות, ותאמר להם כי מספר הארחים אשר באו היום מעט הוא׳ ולק תוכל לתת בעד הגחלים שבהארחה חדרים די בהטחלקה השניה, ובעדינו שני חדרים בהמחלקה השלישית. ואחרי אשר ידענו כ י יש לנו מקום ללק, הלכנו לתור את כל העתיקות אשר בסביבות יריחו. ראשונה הלכנו להמעק הנקרא בפי הערבים *עין שולטאן". המעין הזה נפלא מאד, כי אחרי אשר יתרחק ממוצאו צעדים מספר יתפשט כאגם קטן בחחב שני מתר ויותר, ומימיו זכים ובהירים כעין הבדלה. עברנו בחמורנו את פני רחב המעין, ותחת אחד העצים הרעננים העומד אצלו, ישבנו לנוח ולאכול ארוחת הצהרים. רחצנו את ידינו במי הטעין, והמכלכל חלק לנו להם וגבינה, ונאכל ונשת וניטב לבנו. ומראה היאור הקטן הזה הרנין אותנו ילדי ציון אשר מעולם לא ראינו נחל שוטף כזה; במאד. ועונג חחני אשר ילא יתואר באמר ודברים מלא את כל בתי נפשנו. את המעין הזה — אמר ראש המורים — תקרא המסרה בשם מעין אלישע, מי מכם יודע איזה יחס יש לאלישע הנביא עם המעין V אנכי יודע, —ענה •עקב רעי - הנביא אלישע רפא מעץ