Luaḥ erets Yiśraʾel · 1895-01-01 · שנת התרנ״ו - שנה א׳ - 1895 · p. Seite 50

— 60 — מין קטן מטנו אשר!‘א יזיק להתבזאות והעצים. תולעים.?יזין שונים. הכנימה תוכה בתנואה הנאצרת. עלוקה תמצא בבצה ובנהר. דגים : בנהר אל עוג יא יצודו הערבים דגים ויביאו למכר במושבה. הדג הוא טין שבוטא (פלוס _קאוף) והערבים יקראו לו •מושאטי" ע׳ד סנפיריו הגדלים כמסרק. ואלה הם הדברים הנתנים מאת הנדיב הי־ו זה כשמנה שנים לכל יושבי המושבה 5 בית הכנסת: ניתן בו כל צרכיו ושמושיו, עתה עודנו בית קטן- והאדון הנכבד ה׳ ש י י ד משתדל להשיג רשיון לבנות בית הכנסת גדול. בית הספדו בבית הספר יבקרו תשעים תלמידים ותלמידות, וילמדו בו עברית ולמוריה, ערבית ותורקית- תפירה ורקמה, ובקרוב יחלו ללמוד גם צרפתית. בית מרקחת : סטי מרפא׳ גם הסטים היותר יקרים ותנו לכל בני המושבה כפי מצות הרופא הנכבד דר. מזיה המבקר את המושבה פעם בשבוע ומשנהו ה׳ גרדעצקי היושב בה תדיר. הספקת מים לכל המושבה. שני גלגלי אנטילא סובבים יום יום ע׳י סוסים על שתי בארות וממלאים מים■ מרחץ, השקתו ושמושיו. שמירת העיר והשדות ע״י שוטרים ערבים ושני יהודים עליהם. בני המושבה מתפללים תמיד בשלום מלכותנו יר״ה ובשלום אדוננו הנדיב הי״ו ובשלום פקידיו הנאמנים׳ כי •אריך ה׳ ימיו ושנותיו ויזכה לראות את אחיו יושבים על הרי ישראל ובעמק ובשפלה שלוים ושקטים,וחיים חיי אבותיהם בארץ אבותיהם כבימי קדם . פתח־תקוה בחדש השנים עשר אלף ושטנה מאות וששה ועשרים לחרבן בית קדשנו(תרנ״ה). * *