Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 67

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Kokhve Yitsḥaḳ
Volume: 3 (1847)
Issue: 8 (1847)
Date: 1847-01-01
Page: Seite 67 (sequence 67)
Language: Hebrew, German
Belongs to: journal issue
OCR quality: 47% known words query
IRI: …/4785731-6613232-4789295--0723-4789363
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

— 67 ורק התושיה בכל עת תלווך l רגליך בלי עקלקלות תלכנה, עלי החלד בשקט ושאנן, כל דדכ׳ך תצלחנה ותפרח לעד כזית רענן. שלוה מתוקה פה בתבל יריק עליך שוכן שמים בלי דאגה בלי עצב ואבל תחיה לעד בנועם החיים! יצמיח מהרה ארוכה ורפואה יישמחך בגיל נפש ותרועה . כל הימים אשר תהיה בתבל תכלה תמיד בנחת ומרגוע, נל הרוה לענה, בל תשבע אבל ׳גמל ויגון בל תפגע פגוע. יגון ותוגה שוד וגם פרץ אשיע לאל כי יחדלו מעמך, השג עושר ו-«ושר במרומי ארץ הבטחון► ושאתם נלאתי רגע ניתנו? טובה באותי הנהו שומע , הוי לרעת♦ הנהו מונע,. שמחי רוחי במשלחת אלהיך, דמי ונוחי, שרי מבטחיך. שדי מבטחי, דומי הנפש, גילי ושמחי לבי הנפש! הים. בזעף הרוח נערמו ממיך והאניה חשבה להשבר. מסביב שאיה ואמש רוח סועה עברה וזעם, עלטה כסתה השמש ברק נורא ורעם. בשוא גלים שמימה דאינו כהרים בלב ים עמדו, רגע—ולמשנהו התפרדו ובעמקי התהום תעינו. עיי מבטחי, דומי הנפש! גילי ושמחי. לבי הנפש! כשקט ודומיה אשא התלאה °אל התושיה הנה באה. לשובי ואשרי כל רוחהו י׳גושר בחסרי אושר באפהו. סיס נבראתי מחסורי הוכנו י׳כלת וזהב פני הרקיע, מיגוע והשקט ברוח וימים, לנדולח מימיו תרגיע 1׳יגה וכל תנינים. י׳ישקט ושלום גם בלבינו שקט וכמו בארמון נרגיע. ׳*שישנו וגילת רוחינו ישוננובשיר תביע. ׳גוי לפני רגעים בגליך 1"׳'ס* ראינו הקבר ־־

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.