Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 8 (1847) · p. Seite 20

20 "נסיר ענן השבה ואל וזהי לעט לסוקה; "אל חהי להם החזות כפפר ן• tv vr *״״••• ך!חתום. "אור חדש להם נדליקה, נלמדם v t t t ־}•זז 1*1״ תבונה, "למעןל;א,י3ששו בעוריבם?ליל האמונה׳ "משפמ׳ה אור ׳.צאו ינגלה כל מתום' "לצרוף על בז בהברה נתיחד; -I - - ״לא נחמול הנע אבני מזימה 1 בל נכחד. "התאפק לא טוב, החש־ות בל ,יועיל! "לו תבנית לקניל תוכלוחזתנו׳ "תאור, לעת, תיעד בעד חיינו. "אז כ1,ני אל־1 תקראו, מלמדי ז!.ז״! י “־,י"?הועיל! "נועזקנא, נרימה מכשול נ!דךןי י "קוצים גדרו מעבידי העם בסרך* י; '7 ■r-TT, :••''יי "לכעביר לא;עלהו במצוד יזדימוו ";א^ר גדרו רעינו אז הבונים. "לקוצר רוח דיורוח הי־אעיונים ";אשר מראות אוד ןקירזקצךה עיניכם* "אמנם נכון רעת העם לאיורהחיים׳ Tי ז TT,"Y T - .־־■ "קחו נא מל כן לבדכם המאזנים׳ רק ע^לרחרושו אף ריק״יקצורו; ולהקים הפרצות עדי יתחברו׳ אתביתאלוזיפעד דים:יד בוערו׳ ד - :V; ־ 5 t ואף j ר אל1\ם?י;כבה הסבירי• חיש עוד איורו לדעת איככה י איןעצה׳ תושיהמהם נדחה׳ קללת המחל־וקה הן.עיני ק ם עורה; אלה אונןרים?כה ואחרים בכה עונים ׳ יען אין שליום משפטיהם שנים -?ן קנאת הדת שלחה בם יזארה. אלח יקראו: ״הבה חיש נצרפה! -- •וי* tt ז!זז "למ?נן לא יה׳ 2ם הט1ב קקצסה. "?טרם יפול בל ה?נ;ן ו:ש?ר י "נצרפה נא, נךדויקה מקום אהל הדח •י ״מבא עוד קפקיו במציור?מאז - "העד, נלב;ה לבניכם' לזרוח ולה?ר■' "^זקק נא, נקירה פגים מ??ף' "?רם?ידי אכזרים.יהיה לשקף "ה?,נדל אשד מנקעים ככר פר "יתפרד; "ואל שעריו שוממים חדריו חשכו ׳ "אך מעט ייזער לראות כבר ילכו "בשאון צוק העתיבם בפער מתגורר. "נ צריו ף כ ברר ח?ת שימת התקה׳