Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 78

כלילת יופי אמ מעין הכרכה, כסא כבוד מקדם כסוכה, כביד ממצא ילך שמורה וערוכה, שס נתר יתנו לך ויעטרוך זר מלוכה. למה החדלתי ייני ותירוש י מיק3יס, לתת מיס 3ע3יס, לו צמאה נפשי במכאוכיס. לריח שמנין נ1ו3יס. מנעי קולן מכני אל תהמי, מנחס י3וא לך משי3 זעמי. מן המיס משיתהו 3תי3ת כמי, מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי. נקדרתי עד מאוד נכנות נושים, נטשתני ולא הלנת לקראת נמשים. נרדי נתן ריחו ויעש 3אושיס, נפלאתה אה3תך לי מאה3ת נשים. ספר כריתות איה ואגרת שלומים, סיגים אש3ית ואכדית חוחים. סלה אהכתך עלי מה טו3 שנת אחים, סמך אסמכך 3אשישות וארפדך כתפוחים. עורי צפו? ותימן קצוות השמים, עזה כמות אה3ה קצתי כחיים, עת זכרי אהכתך נמחולת ממנים, עיניו כיונים על אפיקי מיס. פאר וכבוד אעטדן תשניעכטוג עדיני. פדה אפדן תחדש כנשר נעוריכי. -ליאה אהנתן שוני למנוחיני. פרש אפרוש כנפי עליו ני גואל אנוכי. צמתתני קנאה לנכי יהמה, צמאה נפשי לראותך נרה כחמה. צוארך כמגדל כנוי כדמה, צאנה ודאנה כנות ציון במלך שלמה. קולך מי3 כריח עולות, קדם אהבתיך עוד לא יחדל׳ הקולות. קדמו שרים אחר כוננים במקהלות. קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכולות. רויתני לענה ומש השכעתני, דאוני כערים ונחכאו ממני, רחמיך רכים כמשפט חייכי, רני פלט תסוככני. שמעי כת ושכחי כית אביך, שונה אלי עלי השלך יהנך, שמח אשמחן־ פחת אשד ענית לנכך. כוכי שוני השולמית שוני ונחזה כך. תאמי צכיה הרועים כשושנים, תשלח לחזק כרית איתנים, תשובי לפקין ישנים . תחרש ימינו כשנים קדמונים: את הזמר הזה מצאתי כין כתני יד אאמ״ו הרכני המופלג כבוד מוה׳ יצחק שטערן נ״ע, ואף כי נדמה לי, כי ראיתיו הפעם כימי מרפי נדפם בס' לוחות העדות, ככל זאת, על כי לא נודע לי נאמנה על נכון, והס׳ הזה לא 3א לעיני מאז ועד היום הזה, והוא אף אחד כעיר ושנים כמשפחה איננו, וגם איננו מאותן הספרים הנדפסים מחדש, ועל ני גכרא רכא אמרהלמילתא אמרתי אציגהוהנה. מענדל בר"׳ שטערן.