Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 58

בת עיני למה תבכי לא תדמי שחר נשף מבכי לא תמנעי לחם איונים דמעתי.עצב ייומי זרם דמע ער מתי לא תכלאי? דלף טורד לא ירניע אף ייומים נחל שיוטף יזנח נפשי מנחת איך היו עיני פלג מלא מים;שטופו עם להב אש מתלקחת. מבוע לא יכזבו מימיך עין אדם חכלילי עין לא מיין מאדם . .... •ן .־.ן. דמעות ירדד תלמי;גון בלחי. בוכים על צו;ארי אב?חבק החיים בעמק בבא בזקן כיונק שחם בימי ענותם;תנו קולם ב?בי. ׳אקאב טי־״נשער, פגעי תבל. . ן .זי .. י. שוא לכם קיודחי תשוקה חיו מדי חי התנועה אחריה שמחה מצוזקה בת תוגה השנואה. אל למלכים נזר לא ייועיל היון מאומה אנו אם לא.ימצא.עזר מניוח מנדודי מהומת. נחל שוטף אסון;שטוף _עלי חלד עלי אבי ששון ערי זקוני ילד. גם נער גם זקן בנו טיריות קורי תוחלת לא לנרנחלת מקרה ופתח וסגר הדלת.