Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 48

48 מכל צמה האדמה, לו התפארה. גס אבי;צום אהבו, והגדילו בארץ; אולם בני! באהבתו אל תשגה תמיד, רבים חללים הפיל הלץ באין מעמיד, וחלף עוז אהבתם. פרץ בם פדץ. פי אשת השני, אל באחיית ברא, לבלימת הקוסם, אשר מואב קרא. למרעהוי, אמו קוץ ודרדר תצמיח. אם בן—.ןאיר נתן לו לב להבחינה׳ הכרת פניו סכלותו בו תענה, ויאת גם קולו יעיד, כי מר יצריח. — השלישי פוער פיו יבול אמו למרדה, אם מחציתו תקח, ללתן נועדה, נביא ישראל אדיש מנאפת במו; ואם שמו וערכו ממך נעלמו, לך לילידי חם, אשר שדי זעמו, בו צברו המה הצפרדעים גלמו. הרביעי, הה, בעמק עכור מושבו, הוא פתה בן־נדמי קהת מזהבו, סור טמא! קראו לו, בי אל תגעו; החמישי והששי תאומים הנמו, משחתם בס, ודומים במד,ותמו, אך במצבם ותכונתם נבדלו; אחור וקרס יר שרי בס נגעה, לזה פניו, וזו; עדותו מנוגעה *) משרתי אל לעבוד במו בל יוכלו. *) נחו 5רה ותגלים אווזתה, ורגיס ומקרא