Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 20

מכל סגלות מלינים זיקרו סגליותיך, ו?בל חמדות לא וזסלאנה חמרתיך• אם (?בור אדם כעפר ארץ בסף, אם פעמים רביות לרעתו.יצבךנו, הלא הוא כמס בביהיו באוצר (שמרנו, בל דיב'וא רעהו וארב לו בחתף. אכן אם בך חכמה\תןעיניהו, אם (מאס עשר רק את קבינהו׳ הנה זה עמד בגפי מרומי זקךת. ייוךיע טיובתך בחוצות ושער, (כה בשבט פיו.יחד כסיל ובער ׳ אשר נפשם בענן הוללת נעברת. גם החכם הקרוב אל רעהו, מטמון לבו פה אל פת יוריעהו; גם אם (רחקו• כרחוק קדם(מה, אין נפשו ודקרה סגרת ומסגרת: ב־ יודיע מחשבותיו תוך אגרת י אשר(-עלה אל המקיום אשר הוא שמה. באשר אתה שמואל, טיובה אויה, ריוב חכמה ומרע התוה הרעיה, מגרולים חקרי לב אנשי הרוח. על דברת החכמים עין פקחתי מכתביהם הנעימים ברציון לקחת, ובעט ברזל חקותמו עלי לוח. עץ תאות לעץ גפן אדרת, הלא הוא לפליטת .ישיאל לתפארת,