Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 69

69 על הבאר רבץ ערי באספו כלעררים כי האבן גדולה על פי הבאר סביב; ערי בא גם.יעקב מארץ מגורי אביו, גל את האבן והשקמ'ו מ;ם קרים. כבה דדה גם בבאר חפרוה $רים. לדתיות מימיה פעמים נאספו העדרים. אך - כמעט זרח השנןש — ובא השמש ערי דרך כוכב יצחק לנו לעינים; הוא;איר הדרך כשמש בצהרים; לכן לאורו נלך; וליל סכלות אל;מש *) ■ 2N2 הלב. (Nach Götz) כעיר הומיה, לעמים רבים נודעת, נפלה אש אלהים עד שמןם נוגעת י ותזעק העיר זעקה גדולה ומרה משל העיר— חונן דלים ואביונים — במליו נתן כיח ועצמה לאין אונים; י נוחם לנרפה דבר ולרוח נשברה. חסר ועיוני כי ראה — רחמיו נקמרו; שוד ושבר בהביטו פניו חורו- כי אש אהבת ארם בלבו;קרה. אך—מרי ך?רו שלום לכל הנצבים - הה! נפל נער בוכה בין אש להבים. ולעזרתו אין אחד לאש;דיו הדה. וימש חמן (שמות ו׳ נ׳א).