Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 74

)74(?מדי לוי דחה לי מאה כסף 1 רא כי אם אלמוגים אשאילך לתתם יטערעזיע למען הלך את דונה בחפץ לכה , ובשונה הביתה השב תשיבם לי. ״וני תשאלני מערעזיע איה האלמוגים אשר טמנתי 7 ,»ף אתה אלעקסא תעגנה דבר אמת ותאמר : האלמוגים שאולים דייו והשיבותים ליד בעליהם . ואם הפיצה את במו סעי ולכי ללוי וקני אתרם ממנו. חי משיחנו ואדוננו כי השכלת לעוץ וכן אעשה ואתה תשכור בחסדך לגלות את אזן טערעזיע כאשר דברת וגלות אבן כנדה סעל לבי המעיק תחתיה . _ אלעקסא שב למקומו וירא לאשתו האלגומים אשר הביא בידו אך לא הוטבו בעיניה , ותשאל את בעלה לאמר : הראית אלגומים כאלה מעודך לרוע? ומי מכרם לך 7 ,לוי! — ענה אישה — . לוי מוכר דגים?׳ מאין לו אלגומים למכור, המצא אותם בבטן דג אשר קנה״? ,,אם לא ייטיבו בעיניך קומי ולכי לך העירה י־ אמר אלעקסא במרמה - והשיבם אליו ואת בחרי לך טובים ויפים מהם — « צוד, עלעססאנדער לנער. אמרה , וירתום העגלה ואסע העירה ואתה השאר פה. " הא לך האלגומים ואל תשכחי להשיבם ללוי; "כן אעשה וחלילה לי מט:ף את לבן־-צוארי כאלמונים אשר זד מתם יד איש יהודי — אמנה היטב חרה לי עליך אלעקסגדר ׳ מדי רואי כי דבקה נפשך ביהודים ואת משנאי אלהיגו לא תשנא ד או הטרם תדע כי גם אויבי נפשנו הם ומוח עצמותינו ימוצו וירשנו ״? ,לא צדסת רעיתי! כמוני כט וך שנאתים ולו ישבתי על כם מלכות כי עתה צדתי להשמיד כל היהודים במדינית ממשלתי וכל כספם וזהבם : פרי נשך ומרבית , נתתי טערעדע בידיך , כי למיום באו היהודים מארץ רחוקה לגור בקרבנו נחנו הלונו רששנו וכל רכושנו וחמורותינו נסבו ויהיו למו, והקטן זאת בעיניהם ועוד לרמינו יררושו ומבשרנו לא ישבעו, אך לא בן האיש לוי, הוא דורש שלום הנוצרים בשלום אחיו העבריים . ולו חי בשנים קדמוניות , בעת חרצו שופטי בליעי משפט מות על בן—אלהנו , כי עתה הציל לד אותו מידם , 1לא נתנם לשפוך דם ־ (המשך יבא)