Kokhve Yitsḥaḳ · 1869-01-01 · 36 (1869) · p. Seite 76

- 76 — ולי אללי! שושנת חמד רכה וי?ה??צם ימי חביביה;גלה אמללה עיוד לא;חנה?ריר, והנה נקט?ה ו?לי השאר ‘לה -».אריח מני נקלה. אח1ת אחת וזיתה לי תמה נם ברה יחידה ואהובה לאביה ולאמה לעמת יזפיה'זאת החמה חסרה' ענוה ותם וכל־מיטב המרות ממה; פתע בא המות כגנב?מהתרת אמם'אזנו משמעי קול'.׳ליל נוהים לארץ השליןד באסויעטךת תפארת הה ואיננה! בי לקח אותה'אלהים!' ל?י ל?י עליך מ^חית הפל עליף מות אמר שר הנשיה ר?בות' א;שים ןבקישוף יחכו לפי־שאול מסי שאו לחפש׳ ממאסר הגויה מפניהם תסתתר הלאה תשכונה ורק סללתי לבאר שחת נהלת .על יונה תטה- 1זה חרב היו?ה י הנקת. ובלא עת גוזלי קלת. עוד רוחי?׳?שבר ועיני מר תזימענה על אבדן צבי משפחתי א? ן' ה ר א p ה *) ועיניף בן־תופת עודי לא תשבענה' י ותקרא: הב הב גם א חיו ת ך ה ק ד ו יק ה. מדוע שדי לא קדמני מות למי׳ לי חיים דאות מבתי מה־אנושה *1 המה אנומי אמי אשל בלא עמם נאספו למי׳ .עולמים נמשך •ימים פלשה, חי׳ה אם הורמי מ' אמסל פעיל נזל הגשים יפאל האיוזת אפי כל ימי מ״ה הימה יק עשות טוב ומתי הל מגמתה, מלגניחא ענא בעפל מהגוללס, ופאול לא מ7ע שבעה, גם •על זקני הטוב לאלהיס והצדיק באדם מויה מ י ד ה י קיים ז׳ל פלשה מהמיתה ותצפנהו כמשלש יימים א מלי אשתו, הוא היה לאש ועינם עיי מולדתו זויאיונא משך היה שנים, הוא מ ל דה י היה ו ד• אשל עפה משד לאלפים ולנים השיב מענדוח למילות, הוא היה אמד מאנשי מיוה ושניק לן מיי ם "ד ספון תלכיד אמי' אס הולס׳ אשל שבה לחים בעלים אלול תרכיג. ומל׳ דבלי ביל,לא דשהגי אדכיל גס בהם ה־קלה מ' בלימה אשל מהה בדמי ימיה שמונת ימים אסלי אסיחי — יהי וכיס לבלהה.